פסק-דין בתיק ע"פ 71975/04

1.         זהו ערעור על פסק-דינו של בית-משפט שלום לתעבורה בת"א (כב' השופטת שדמי), אשר הרשיע את המערער לאחר ניהול הוכחות בעבירות של אי-ציות לתמרור אדום ברמזור, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, יחד עם סעיף 38(3) לפקודות התעבורה, ונהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) יחד עם סעיף 38(3) לפקודות התעבורה, והטיל עליו 12 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס כספי.

2.         ב"כ המערער, עו"ד גרונדשטיין, טען בהודעת הערעור כמו גם בדיון בפניי, כי טעה בית משפט קמא שעה שהרשיע את המערער נשוא כתב האישום בבית המשפט קמא, כל זאת בשים לב למכלול הראיות שהובאו בפני בית המשפט קמא ועליהן לא ניתן לבסס הרשעה בדין, כפי שעשה בית המשפט קמא.

            עו"ד גרונדשטיין, תקף כל ממצא שקבע בית-המשפט קמא החל מהטלת ספק בתקינות תכנית הרמזורים, ספק לגבי איזה מארבעת תוכניות הרמזורים פעלה באותה עת, ספק לגבי נקודת התחלת נסיעת רכב האיסוזו שמאלה באותה צומת (רכב הנהג המעורב), ספק לגבי מיקום הפגיעה בין הרכבים, פירט טענות כנגד עדותם של העדים אשר הופיעו בפני בית-המשפט קמא החל מעדותה של רפ"ק סנסל, עבור לעדותו של נהג רכב הרנו שנסע מאחורי רכב האיסוזו, טענות לגבי העובדה שבית-המשפט קמא לא קבע כל ממצא עובדתי ולא הובאה בפניו כל ראיה לגבי הרמזור שדלק בכיוון נסיעתו של המערער.

            כמו כן, הגיש הסניגור תמונות, שחלקן כבר הוגש לבית המשפט קמא, ומהן ניתן להתרשם שאכן באותה צומת מוצבים שני רמזורים, האחד לכיוון ישר והשני לכיוון שמאלה, כאשר ברמזור המוצב לפונים שמאלה האור הירוק דולק באמצעות חץ ולא באמצעות נורה רגילה, עובדה שהעדי התביעה לא יכלו להצביע עליה.

3.         בית-המשפט קמא בהכרעת דין מפורטת ומנומקת דחה את כל הטענות שהועלו על ידי הנאשם שם (המערער בעניינו), קבע כממצא עובדתי מוכח שהנהג המעורב פנה שמאלה באותה צומת, בעוד שאור ירוק דולק ברמזור בכיוון נסיעתו, זאת הוא הסיק מעדותו של הנהג המעורב, אך יותר מכך גם מעדות נוספת של נהג רכב הרנו המסחרי שנסע מאחורי הנהג המעורב, וגם פניו היו מועדות שמאלה, כל זאת לאחר ששני הרכבים המתינו לפני הצומת עד שהאור ברמזור יתחלף לירוק, תחילה החל בנסיעה הרכב המעורב ורק לאחר מכן רכב הרנו המסחרי.

            בית-המשפט קמא היה מודע לכפירתו של המערער בעבירות נשוא כתב האישום, אך משבא הוא לשקול איזה מהגרסאות להעדיף, בחר הוא להעדיף את גרסת המאשימה שנתמכת בראיות שהוצגו לבית המשפט קמא, וזה האמין לעדותם של שני עדים אלה, כמו גם לעדות של רפ"ק סנסל, שאמנם כיוון נסיעתה היה ישר, אך לפי תוכנית הרמזורים שהוצגה בפני בית המשפט קמא הרי האור ברמזור מתחלף לירוק לשני כיווני הנסיעה, אם כי לפרקי זמן שונים, כאשר שלושת הרכבים עמדו בצומת והמתינו עד להתחלפות האור ברמזור, ורק לאחר שזה התחלף לירוק החלו בנסיעה, האחד בכיוון ישר והשניים האחרים שמאלה.

4.         בפני בית המשפט קמא הוצגה גם תוכנית הרמזורים באותה צומת, והוא הגיע לכלל מסקנה שבכל חלופה מתוך ארבע חלופות התוכניות של הרמזורים, אין אפשרות שאור ירוק ידלוק בכיוון נסיעתו של המערער, בעוד שאור ירוק ידלוק גם בכיוון נסיעתם של רכב האיסוזו והרנו, כך שמסקנתו של בית המשפט קמא, לפיה המערער נכנס לצומת בעוד אור ירוק דולק ברמזור בכיוון נסיעתו, היא מסקנה לא רק הגיונית וסבירה, אלא המסקנה היחידה האפשרית בנסיבות העניין, לאחר שזה קבע כממצא עובדתי שבכיוון נסיעת רכב האיסוזו והרנו המסחרי דלק אור ירוק.

5.         עיינתי בתמונות שהוצגו לבית המשפט קמא, כמו גם אלה שהוצגו בפניי, ונתתי את דעתי לטענות של הסניגור, שחלקן אכן מצביע על האפשרות שהעדים לא דייקו באופן מלא לגבי צורת הרמזור במקום, לא ידעו לומר במדוייק אם עצור לפני קו העצירה או שמא לפני הרמזור, אך מדובר באי דיוקים או לכל היותר בעדים שלא נתנו את דעתם לפרטים שאינם מהותיים, ולא היה בהם כדי לשמש בסיס להכרעת דינו של בית המשפט קמא.

            מה לי אם הנהג המעורב לא ידע לומר אם מדובר בחץ ולא באור עגול, ומה לי אם אותו נהג לא ידע לציין במדוייק את מקום העמדו בטרם פנייה שמאלה, כאשר לא יכולה להיות מחלוקת בדבר העובדה שרכבו היה במצב של עצירה מוחלטת, ורק לאחר התחלפות האור ברמזור החל הוא בנסיעה, כך העידו העדים בפני בית המשפט קמא (עדות רפ"ק סנסל ועדות נהג רכב הרנו המסחרי).

6.         סופו של דבר, מצאתי לדחות את הערעור כנגד הכרעת-דינו של בית-משפט קמא.

            אין גם ממש בערעור כנגד חומרת העונש.

            מדובר בתאונה שתוצאותיה קשות, חבלה חמורה שנגרמה לנוסעת ברכב האיסוזו, שברים בצלעות, תפרים בראש, טיפולים רפואיים ממושכים שנאלצה לעבור.

            מדובר במערער שצבר לחובתו הרשעות רבות ובעברו תאונת דרכים שגרמה גם היא לחבלה של ממש.

            אמנם העונש שהטיל בית המשפט קמא על המערער הוא לא עונש קל, אך בשים לב למסוכנות הרבה שבאופן נהיגתו של המערער, שעה שנכנס לצומת בעוד אור אדום דולק ברמזור בכיוון נסיעתו, לא נתן את דעתו לרכבים שעשו שימוש בדרך אותה עת, מהירות נסיעתו, אופי הפגיעה ברכב המעורב והתוצאות הקשות של האירוע, כמו גם עברו התעבורתי המכביד, הרי יש בצירוף כל אלה כדי לאיין כל אפשרות להתערב בעונש שהטיל בית המשפט קמא, ועל כן מצאתי לדחות את הערעור גם כנגד חומרת העונש.

ניתן היום, 31 ינואר 2005, כ"א שבט תשס"ה, בלשכתי.